איך עושים מחקר מילות מפתח

מאיפה אנחנו אוספים ביטוים 
למחקר מילות המפתח שלנו ?

איסוף ביטוים הינו הצעד הראשון בבניית המחקר, בשלב זה אנחנו נפתח קובץ Excel ובו נכניס את כל המילים והביטוים שבהם אנו נתקלים ששייכים לתחום שלנו.

תהליך האיסוף מתבסס על כלים, ידע אישי ומחקר ידני.

כשקובץ האקסל יהיה מוכן, נכניס את כל הביטוים לאחד מכלי בדיקת נפחי החיפוש, כמו Google Keyword Planner, Zeffo, WebCEO, SEMRUSH ונקבל את נפחי החיפוש של כל ביטוי.

חשוב לדעת שרוב הכלים בסופו של דבר מושכים את נפח החיפושים מ-Google Keyword Planner, אך לא כולם.

אז מאיפה מתחילים?

ניסיון וידע אישי

אם אנחנו מקדמים את העסק שלנו בעצמנו, כבעלי עסק אנחנו יכולים לאסוף מילים מהניסיון שלנו, אנחנו בדרך כלל מגיעים עם ניסיון בתחום שבו אנו נמצאים ויודעים פחות או יותר מה אנשים מחפשים, זה הבסיס שאיתו נפתח את רשימת הביטוים שלנו.

הרעיון פה הוא לזרוק לתוך הרשימה את כל מה שצץ במחשבה.

הרי למצוא את המילים הנפוצות כל אחד יכול, אבל כבעלי מקצוע יש לנו יתרון, אנחנו מכירים את התחום שלנו גם ברבדים פנימיים שיכולים להיות אוצר של ביטויי חיפוש לקידום האתר שלנו.

אם אנחנו מקדמים אתר של מישהו אחר, כדאי להיפגש עם בעל העסק ולהכין רשימת שאלות שיחשפו ביטויי חיפוש מעניינים יותר, למשל:

1. מה הבעיות שהלקוחות מתלוננים עליהם בדרך כלל? האם יש בעיות נדירות? מה הבעיות של המוצרים המתחרים?
2. אילו מוצרים או שירותים שלנו פותרים את הבעיות הללו?
3. האם כל המוצרים או השירותים מופיעים באתר? אילו מהם עדיין לא מופיעים?
4. איך אדם שמבין בתחום מבקש מה שהוא צריך?
5. באיזה תחום או תת תחום אנחנו? האם יש מקור מידע איכותי ומפורט שאוכל להיכנס אליו ולקרוא?

מילים נרדפות

הוספת מילים נרדפות היא דרך מעולה להגדיל את הרשימה ההתחלתית, חלק מהגולשים ישתמשו במילים נרדפות כדי לנסות למצוא את המוצר או השירות שלנו, אולי כחלק מהרגל של שימוש במילים מסויימות או מתוך זה שקראו כתבה בנושא לפני 5 דקות ובכתבה השתמשו במילים נרדפות, זו הזדמנות מעולה בשבילנו לנסות להתברג בתוצאות החיפוש.

בתחום הרפואה למשל, רופאים משתמשים במילים מסויימות והפציינטים במילים אחרות. לדוגמה, הרופא יגיד כאבים בשריר התאומים, והפציינט יגיד שיש לו כאבים ברגל האחורית, שתי ההתנסחויות הללו לגיטימיות לנו כמשווקים, אותו דבר לגבי המילה ״כאבים״, הפציינט יקרא לזה כאבים, והרופא יקרא לזה התכווצויות שרירים, מפה עולה השאלה: למה לנו לכוון להתכווצויות שרירים אם הפציינט קורא לזה כאבים? 

התשובה היא שברגע שאדם חוזר מהרופא והרופא אמר לו שיש לו התכווצויות, הוא יחפש מידע על התכווצויות ולא על כאבים, היות ועכשיו הוא יכול לקבל בעזרת החיפוש המדויק תשובות אפקטיביות יותר, ושם בדיוק ניתן לו מה שהוא מחפש, בשפה שבה חיפש.

מילים לפי כוונת הגולש ולפי השירות\מוצר שאנו נותנים

בהרבה מהמקרים הגולש יחפש בהתאם לכוונות שלו מלכתחילה, למשל אחד יחפש מידע לפני ביצוע קנייה, כאשר אחר יחפש לבצע קנייה ואדם שלישי יחפש מידע על התפעול של המוצר.

למשל חברה שעוסקת בתיקון נגני MP3 (אם זה עוד קיים), נכתוב את סוגי הלקוח (לפי כוונות) ואיך הם עשוים לחפש את מה שהם צריכים:
1. לקוח שרוצה לקנות: נגן mp3 \ קניית נגן mp3 \ חנות נגני mp3
2. לקוח שרוצה מידע: מהו נגן MP3
3. לקוח שחוקר לפני קניה: השוואת איכות של נגני MP3 \ מה הנגן MP3 הטוב ביותר

חיפושים אלה הם עיבוד מחדש לביטוי "נגן MP3״ בהתאם לצרכים של הגולשים, בתור מקדמים, אנחנו צריכים לדעת אילו מהחיפושים הללו יתאימו לסוג השירות או המוצר שאנחנו מספקים.

כיום מחלקים את כוונת הגולש ל-4 קטגוריות עיקריות:
1. חיפוש לצורך קנייה – מכירת X, קניית X, איפה כדאי לקנות X, חנות X
הסבר: די ברור מאליו, הגולש רוצה לקנות את המוצר.
2. חיפוש לצורך מידע – מהו X, כמה זמן מחזיק X
הסבר: הגולש רוצה עוד מידע, הוא מנסה ללמוד עוד על נושא מסויים.
3. חיפוש לצורך ניווט – ספר הוראות X, צור קשר חברת X
הסבר: הגולש רוצה להגיע לכתובת URL מסוימת ויותר קל להגיע אליה דרך חיפוש בגוגל.
4. חיפוש לצורך מחקר – מהו ה-X הטוב ביותר, X עם סוללה חזקה
הסבר: הגולש מבצע מחקר לפני שהוא קונה מוצר או שירות כלשהו.

טיפ!
צאו מהקופסה כשאתם מחפשים ביטוים מאחורי 4 סוגי הכוונות של הגולשים, אם תשתמשו רק בהם, תמצאו שאתם בתחרות על מילים שכולם הצליחו למצוא. 

עדיף להיות עירניים להקשיב לצרכים של הגולשים ואיך שהם מחפשים, הרחיבו את 4 כוונות הגולשים לתתי קטגוריות, לדוגמה:

בחיפוש לצורך מידע יש המון סוגים של מידע שהגולש צורך, מידע תפעולי של איך מפעילים את X, איך מחברים את X למחשב… כמו כן מידע לגבי נגישות,  כמו האם X מותאם לבעלי מוגבלויות, האם השימוש ב-X מסוכן ל-Y וכן הלאה.

ביטוי חיפוש לפי סוג הגולש

האם אנחנו מוכרים מוצר\שירות לגולש הממוצע או לאיש מקצוע? שאלה זו מכוונת אותנו לגבי בחירת המילים שאותן נטמיע באתר, למשל גולש יחפש ב-Google ״סוללות״ בעוד שבעל מקצוע יחפש בגוגל ״סוללות מסוג 18650״.

איך בעלי מקצוע מחפשים בגוגל? 

כדאי לדבר עם בעל העסק, הוא אפילו יתרום יותר כשידע כמה אתם הולכים לעזור לו חזרה, כשתנועה רווחית וזולה תזרום לו לאתר.

מילות מפתח בשיחות

קיימת מחלקת מכירות? מחלקת שירות לקוחות? זו הזדמנות לקבל מידע שלא נמצא באינטרנט, ביטוים ומילות חיפוש ישירות מהלקוחות עצמם.

אנשי המכירות ושירות הלקוחות מדברים עם לקוחות כל יום ויש להם מידע שיעזור לנו להבין מה לקוחות מחפשים, למשל, אם זו חברת תיירות שמוכרת חופשות, אפשר להאזין לשיחות ולשים לב איך לקוחות מתבטאים כשהם מתלבטים מה לקנות, למשל, האם הם משתמשים בביטוי ״טיסה זולה״? אולי מתעניינים אם יש אוכל בטיסה, או אם הטיסה היא ״טיסה ישירה״? כל פיסת מידע היא דרך להבין טוב יותר את הקהל ולחשוף ביטוים חדשים לקידום.

אין שירות לקוחות או צוות מכירות? יש דרכים אחרות לקבל את המידע החשוב הזה, האם יש צ׳אט? האם יש מיילים שמקבלים מהלקוחות? טלפונים לבירורים? גם שם אפשר לדוג מספיק מידע כדי להרחיב את מחקר מילות המפתח.

אם אין ללקוחות דרך ליצור קשר עם החברה (ויש מעט סיבות מוצדקות שזה יקרה), כדאי לשקול לייצר הזדמנות כזאת, אולי לפרסם באתר מייל למתן מידע, או לפתוח דף פייסבוק שמאפשר יצירת קשר בהודעות.

מילות מפתח כשאלות

שאלות הן מטרות טובות לקידום במיוחד אם אנחנו אתר מידע (אך לא רק), נמשיך עם התחום הקודם והפעם עם חנות לנגני MP3, לקוחות שקנו אצלנו או שרוצים לקנות כנראה צריכים שיענו להם על שאלות, למה שלא נהיה אנחנו המקום שאליו הם פונים כדי לקבל תשובות. אנחנו יוצרים הרגל, אנחנו יוצרים לעצמנו שם של אתר שמבין בתחום (מקצועיות) ושאכפת לו מהגולשים (אמון).

כדי לגלות שאלות בנושא נחלק את השאלות לקטגוריות. למשל, שאלות בנוגע לתפעול, שאלות בנוגע לתקלות, שאלות בנוגע לאחריות… וכן הלאה, משם נתחיל לכתוב רשימת שאלות שעולות במיידי.

בגוגל אפשר להכניס מילת שאלה (איך, מתי, כמה, למה, איפה, מי, כיצד, לאן…) ולהוסיף את ביטוי החיפוש וגוגל יציע לנו שאלות שמחופשות ברשת, לדוגמה אם אכתוב ״איך מחקר״ אקבל את ההצעות הבאות:

גם בעל העסק יכול ישלים לנו את השאלות שלדעתו חסרות, לא לדלג על השלב הזה, זה אוצר שנוכל להשתמש בו גם לאסטרטגיית התוכן באתר.

בנוסף אפשר להשתמש בכלים שיעזרו במציאת שאלות, אך רובם עובדים בשפה האנגלית (חוץ מ-SemRush שעובד גם בעברית), אז פשוט נתרגם את השאלות לעברית בסוף התהליך.

הכלי https://answerthepublic.com מוצא שאלות לפי ביטוי החיפוש שנכניס אליו, במקרה הזה הכנסתי את הביטוי "mp3 player" וקיבלתי רשימת שאלות ארוכה ומעניינת שאותה אכניס לאוסף הביטוים – כך זה נראה.

הכלי https://questiondb.io/ עובד עם מסד נתונים שנבנה על בסיס שאלות ששאלו בפורומים כמו Reddit. פשוט מכניסים את הביטוי הגנרי המבוקש, מקליקים ״חיפוש״ והכלי יציג רשימת שאלות.

אפשר גם לבדוק ידנית מה גולשים שואלים על מוצרים או שירותים בפייסבוק, בטוויטר, ב-Quora וב-Reddit.

ויקיפדיה

האינציקלופדיה של היום, ויקיפדיה. כמעט על כל ביטוי או נושא, יש מידע בויקיפדיה.
אם נציץ בתוכן העניינים של כל ערך, נמצא אוצר של ביטויי חיפוש רלבנטים, בנוסף, בתוך הטקסט יש אפילו עוד אופציות ותובנות על הנושא אותו אנו מקדמים.

ניקח לדוגמה את הערך הויקיפדי ״שואב אבק״:
https://he.wikipedia.org/wiki/שואב_אבק 

כבר בתוכן העניינים, אפשר למצוא ביטוים נוספים כמו: שואב אבק מרכזי, שואב אבק נייד, שואב אבק רובוטי וכן הלאה.

קריאה של הערך הויקיפדי תחשוף מילים נוספות שאותן כדאי לבדוק, למשל בתחילת הערך כתוב על גדלים שונים, כבר מכאן אפשר להוסיף ביטויי חיפוש כגון: שואב אבק גדול, שואב אבק קטן, שואב אבק בינוני.

מה עושים עם הרשימה?

את הרשימה נכניס לכלי בדיקת נפחי החיפושים כמו Google Keyword Planner, Zeffo, SEMRUSH, WebCEO וכן הלאה, ונקבל את נפח חיפושים של כל אחת מהן, סביר להניח שככל שמספר החיפושים גדול, כך גם התחרות תהיה גדולה.

לפני בחירת מילות מפתח – ישנם כלים נוספים שיעזרו

לפני שנתחיל בבדיקת כמות החיפושים ובחירת המילים, חשוב לדעת שחלק מהכלים שבודקים את נפח החיפושים, יכולים גם לעזור לנו למצוא מילים נוספות, אספר בקצרה על כל אחד מהכלים ואם יש להם תפקידים נוספים במחקר.